פסק-דין בתיק עמ"נ 47276-03-1

מבוא

1.     המערערת מחזיקה בקרקע, בנין וסככות ברחוב מושלי יעקב 17 בחיפה, כשהיא מפעילה במקום מוסך לתיקון משאיות וכלי רכב כבדים. שטחה של קומת הקרקע, 2,312 מ"ר ושטח הקרקע  6,628 מ"ר. הקרקע מקיפה את הבנין, היא תחומה בגדר ומשמשת לצורכי חנייה ו"תמרון רכבים" כהגדרת המערערת. לשטח הקרקע יכולים להכנס רק מורשי כניסה, עליהם לעבור דרך שער כניסה, מחסום ושומר.

צווי הארנונה מגדירים שני סימולים וסיווגים לקומת קרקע בבנין ולשם החשיבות אצטט את החלקים הרלבנטיים מההגדרות:

·        ע1-"קומת הקרקע בבנין הבנוי בטון..."

·        ע2-"...בית מלאכה, חנות.. בקומת הקרקע, שכניסתם היחידה אינה מהחזית הפונה לרחוב או לדרך (כמשמעותה בפקודת התעבורה)".

בגין קומת הקרקע המוחזקת ע"י המערערת הוטל חיוב לפי סווג ע1 (שהוא גבוה מתעריף ע2), המערערת הגישה השגה בטענה כי לא מתקיים במקרה זה הסייג הקבוע בהגדרת ע2, דהיינו במקרה זה יש לראות את שטח הקרקע כקרקע תפוסה כהגדרתה בצווי הארנונה או בפקודת העיריות כך שאין לראות בקרקע ככניסה היחידה למוסך מהחזית הפונה לרחוב.

2.     המשיבה טענה כי מבחינה עובדתית הכניסה היחידה למוסך היא מאותה קרקע הצמודה לבנין, המשמשת את המוסך בלבד, כניסה פונה לרחוב.

3.     המערערת הגישה השגה לגבי השנים 2009-2011 ומשנדחו השגותיה, הגישה ערר שנדון בפני ועדת הערר שליד עירית חיפה.

החלטת ועדת הערר-מושא הערעור

לאחר קיום דיון ושמיעת טענות הצדדים החליטה ועדת הערר ביום 20.2.2012 לדחות את הערר מהנימוקים הבאים:

"אין חולק כי בין קיר הבנין בו מחזיקה העוררת לבין "הרחוב או הדרך" נמצא מגרש חניה המשמש את העוררת ביחד עם הבנין. המעבר דרך מגרש החניה הנ"ל, חרף קיומו של שומר וביתן שומר, בהיותו מגרש שבשימושה ובשליטתה הבלעדית של העוררת, אינה משנה את סיווגו של הבנין ואין בה כדי להעבירו מסיווג ע/1 לסיווג ע/2", (ההחלטה צורפה כנספח 12 לערעור)

4.     עוד יצוין כי לאחר הדיון בפני הועדה ביקשה המערערת להגיש מסמכים לתיק הערר (נספח 6 לערעור) ולהורות על המצאת מסמכים (נספח 8 לערעור), בקשות שלא נדונו ע"י הועדה. לאחר קבלת ההחלטה מושא הערעור הגיעו לידי המערערת מסמכים ותשריט (חלק מנספח 10לערעור) אשר תומכים לטענת המערערת בעמדתה.

השאלות הטעונות הכרעה

·        האם נפלה טעות בהחלטת הועדה ויש לסווג קומת הקרקע לפי סיווג ע2.

·        האם נמנעה מהמערערת האפשרות להציג טענות, עד כדי עיוות דין המצדיק התערבות בהחלטת הועדה.

דיון

5.     בראש ובראשונה יש להזכיר מושכלות יסוד, במסגרת הערעור לא מציגים ראיות, לא נשמעים עדים ולמעט מקרים חריגים, לא נקבעות קביעות עובדתיות חדשות. בית משפט של ערעור ממעט להתערב בתחום זה, כך בערעור פלילי או אזרחי, ואף יותר מכך מצומצם היקף ההתערבות כשמדובר בערעור מינהלי על החלטה של רשות מקצועית שהרכבה מיוחד והיא דנה בעניינים מקצועיים שבתחום סמכותה. אמנם יש הצדקה להתערב במקרה של החלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני, אך לאחר שבחנתי את טענות הצדדים איני סבור כי נפל פגם כל שהוא בקביעות העובדתיות או כי טעתה הועדה בדרך בה פירשה את הגדרות צו הארנונה.

6.     על פי התמונות שהוצגו בפני הוועדה ושובצו בכתב התשובה ניתן לראות בבירור כי שטח הקרקע וקומת הקרקע מהווים יחידה אחת הנמצאת בשליטת המערערת בלבד. שטח הקרקע מגודר וסגור, למערערת הזיקה הקרובה ביותר אליו ובעזרת מחסום ושומר היא שולטת באופן בלעדי על יכולת הכניסה לאותו שטח ובפועל זו הכניסה היחידה לקומת הקרקע דרך החזית שפונה באופן ברור לרחוב כהגדרתו בפקודת התעבורה. במילים אחרות, קומת הקרקע אינה עונה על הגדרת בנין לפי סעיף ע2 והסעיף המתאים הוא ע1 כקביעת המשיבה שאושרה ע"י הוועדה.

לא במקרה כתב מנכ"ל המערערת אל המשיבה ביום 4.2.2008 כי שטח הקרקע הנדון, "מיועד ברובו למעבר לצורך כניסה ויציאה למתחם המוסך, יתר השטח מיועד לחנייה", דהיינו מדובר גם לדבריו בכניסה למוסך, כניסה יחידה, מהרחוב שנראה היטב בתמונות.